על אסנות

​מאמר ההקדמה מתוך חוברת האסנות של קורס המורים 

 

בחוברת זו אגדיר מהי אסנה (asana), מהי ויניאסה קראמה (vinyasa krama), אניח את קווי היסוד לדרכים הפשוטות כיצד ללמד או להעביר את תרגול האסנות (asanam), ואזרע את הזרעים כך שההמשך יהיה כיד הדמיון (vikalpa) הטובה עליכם. 

 

שורש המילה אסנה נגזר מישיבה או עצמות הישיבה, בפרשנויות לכתבים שונים ממסורת היוגה, מפרשים את המונח אסנה כתנוחות ישיבה שונות בלבד. במקומות אחרים או בפרשנויות אחרות מרחיבים את ההגדרה לתנוחות, כלומר מצבים שונים של הגוף בהם הגוף סטטי. הגדרת האסנה בסוטרות של פאטנג'לי (Stira Suka Asanam) מכוונות אותנו ליציבה טובה ולתנוחה נוחה על מנת שנוכל לתרגל מדיטציה. יציבה טובה היא יציבה עם מינימום מאמץ, ללא שום תנועה מיותרת גם לא תנועה מנטלית (חשיבה) מיותרת, ללא פזילה לצדדים של מחשבות אלו או אחרות. למעשה זו הגדרת היוגה, לפחות ע"פ המסורת, או הסיבה העיקרית לתרגול יוגה. אנו מבקשים איכויות אלו של יציבה טובה, פיזית ומנטלית, בכל חלקיק זמן בתרגול (תרגול פיזי - עם הגוף, תרגול מנטלי, פרנימה (pranayama) וטכניקות שונות של מדיטציה. 

 

בתרגול היוגה קיים מימד זמן, ומכאן גם אלמנט התנועה במשך התרגול. כשיש זמן יש תנועה, תנועה מכל סוג שהוא. הזכרת נושא הזמן עוזרת לנו להבין את הצד המאתגר בשהייה בתנוחה יציבה, ללא תנועה. תנוחה יציבה היא תנוחה שאינה לא יציבה: היא ללא תנועה, ללא שינוי וללא פיזור פיזי מנטלי או אנרגטי. ע"פ הפילוסופיה הוודית הקיום שלנו, טבעו של העולם הוא שינוי. והשינוי נצפה על רקע אותו דבר אחד ויחיד שאינו משתנה, אותו מקום אליו אנו שואפים להגיע בזמן תרגול היוגה באשר הוא. הדיאלוג עם הזמן ועם התנועה הוא בבסיס החקירה שלנו כשאנו מתרגלים יוגה, כמו שנגדיר בהמשך. 

יפה לצטט בהקשר זה מתוך מורה נבוכים פרק יא' של הרמב"מ, פרק המוקדש למונח ישיבה: 
...הישיבה מיוחסת לשמים ברוב המקומות, כי השמים הם אשר אין בהם השתנות ולא שוני; רצוני לומר, שפרטיהם אינם משתנים כפי שמשתנים פרטי הארץ המתהווים וכלים.

 

הכוונה למקום רוחני של יציבות, נצח, אי שינוי. מקום זה של אי שינוי הוא אותו מקום שמעבר, אליו אנו שואפים להגיע. היישום של רעיון זה בזמן התרגול הוא מהצד המנטלי - הפחתת הרג'ס המנטלי (rajas = ערנות או עודף מחשבות ותנועות מנטליות), ומהצד הפיזי אפקט יציבות דיוק ונוחות, או אי התקבעות שהן הפחתת התמס הגופני (tamas = עייפות, לאות). התרגול ביוגה אינו רק טכנולוגיה ודיוק של תנועה ותנוחה. מתוך הדיוק וההבנה של התרגול ברבדים שונים עולה איכות נוספת. איכות זו היא דיאלוג מיוחד שנוצר עם ההתאמה של התנועה בגוף. אנו נחווה את זה בתנועות מורכבות ומאתגרות פיזית, או מנטלית, שלרגע הן נעשות ללא מאמץ, בדממה דקה. הן נעשות כך מתוך ההבנה של הגוף וההתמרה של התנועה והאפקט שלה על הגוף. לשני אלו נוספת ארומה מיוחדת חוויתית, המשהו הנוסף. זה משול להקצפת חלבונים. ישנה את תנועת ההקצפה, היא מדויקת, חוזרת על עצמה וניתנת ללימוד. ישנם גם טיפים קטנים כמו טמפרטורה ועוד. אבל יש את הרגע בו החלבונים הופכים לקצף, לפעמים זה לא מצליח, ולפעמים כן. כך גם בתרגול לפעמים כל היציבה, הדיוק, התנועה, הנשימה, מעבירים אותנו לממד אחר של הרחבת הלב. 

 

ההתפתחות של תרגול היוגה, השם את הדגש על הצד הפיזי, הגדירה את האסנות כתנוחות גוף שונות. כל תנוחה מוגדרת היטב ובעלת אופי שונה והשפעה שונה על הגוף (פיזית מנטלית ואנרגטית). ההכרה שאנו, כל זמן שאיננו במקום ההוא של הדממה, בתנועה מתחדדת עם ההבנה והלימוד. קיימת התנועה הפיזית, קיימת התנועה של הנשימה וקיימת התנועה המנטלית. התנועה המתמדת מהותית להגדרת המושג אסנה. 

 

אתייחס לאסנות כאבני יסוד לבניית התרגול. אפשר לומר שהויניאסה קראמה (תנועה הדרגתית והגיונית ממצב אחד למשנהו) של כל אסנה או ברבים ה"ויניאסות קראמה" של כל האסנות הם השלב הראשון במעבר מאבני היסוד לבניית תרגול שלם. אי אפשר להתבונן על תנוחת גוף ללא ההקשר של התנועה אל התנוחה ומהתנוחה. מה קורה לגוף, לנשימה ולמחשבה במעברים. לעתים המעברים הם חשובים מהתנוחה עצמה, לעתים הדרך אל התנוחה או היציאה ממנה הם השלב המסוכן למתרגל ולעתים בזמן המעברים אני, כמורה, יכולה ללמוד הרבה מאוד על התלמיד (יכולות ומגבלות פיזיות ומנטליות) או על עצמי כמתרגלת. 

 

פירוש המילה ויניאסה הוא תנועה, ופירוש המילה קראמה הוא מדרגות. אנו מחפשים את המעבר הדרגתי בין מצבי הגוף השונים על מנת להשיג מטרה שהוגדרה מראש. המטרות שונות מאדם לאדם ותלויות בגורמים רבים. תשומת הלב אל התנועה מאפשרת למתרגל ללמוד ולהכיר את היכולת שלו ולהתאים את התרגול לרמת הקושי הנכונה לו כמעט באופן ספונטני. הדרכה ועין ביקורתית של מורה הכרחית. 

 

המונח אסנה מוגדר ומפורש בדרכים שונות. בחרתי להגדיר את המונח אסנה ע"י ציטוט מתוך דבריו של א.ג. מוהן מהסרט "Spiritual Friend” שצילמתי ב-1966: 
אסנה היא תנועה אל מצב גוף מסוים, השהייה בו והיציאה ממנו, בהתחשב בכוח המשיכה, בתנועת הנשימה הטבעית ובמטרה ליצור שינויים בעמוד השדרה.
במילים אלו מוהן יוצר הכללה רחבה של הגדרת האסנה. הוא מדגיש את חשיבות היציבה הנכונה כפונקציה של גמישות וכוח מאוזנים בעמוד השדרה. הוא מדגיש את ההתבוננות המתמדת בתנועת הגוף שאינה מנותקת מהחלל בו אנו נמצאים. לכוח המשיכה מרכיב חשוב בביצוע ואפיון כל אסנה. הוא מדגיש את חשיבותה של הויניאסה קראמה, את הכניסה, השהייה והיציאה מהאסנה והחשוב מכל: דגשים אלו משולבים, לעולם בלתי נפרדים ותלויים תמיד במחזור הנשימה. כל אלו הם חלק מהתנוחה ולא ניתן להסתכל על שום תנוחה ללא ראיה רחבה זו. 

 

מתוך ההגדרות האלו עולה שהתנוחה הסופית, זו המגדירה את האסנות השונות, היא אינה המטרה כלל. אסנות מסוימות יכולות להיעשות למטרות שונות. יישום המטרה יכול להיות שונה ע"פ אופן הנשימה, הויניאסה קראמה והכוונה של המתרגל. אלו המפתחות שייתנו לכם יצירתיות ועניין מתמיד בתרגול. התנוחה הסופית המגדירה אסנה היא המלצה לסוג מסוים של משפחה של תנועות. 

כל אסנה יכולה להיעשות באין ספור וריאציות ויכולה להשיג מטרות פיזיות או מנטליות שונות ע"פ דרך התרגול, ע"פ התנועה שנבחרה, ע"פ הווריאציה שנבחרה, ע"פ תבנית הנשימה, ע"פ הכוונה שעומדת מאחורי הדברים. גישה זו, מצד אחד, מאוד מבלבלת, מאחר שאנו נכנסים למעגל מאוד רחב של אפשרויות וניואנסים של עבודה, ומצד שני, ללא הרגישות לכל הפרמטרים האלו לא היה ייחוד לתרגול היוגה לא היה מקום לחקירה ולא היה מקום להעמקת התרגול. גם בתרגול מאוד פשוט ובסיסי מתקיים שינוי עמוק, לימוד ויצירת יש עניין. מתוך אלו צומח האתגר הפיזי והמנטלי. 

 

מאחורי כל עשייה קיימת כוונה וכך גם בתרגול האסנות. הכוונות העומדות מאחורי תנוחה מסוימת יכולות להיות שונות, למשל: לעורר רגש או מחשבה מסוימים, לעורר תנועה אנרגטית מסוימת, לגרום לנו ליצירת שינוי ועוד. לכוונה העומדת מאחורי העשייה במובן המנטלי או ההשראה שאני רוצה לקבל מסוג מסוים של תנועה יש מקום נרחב בזמן שאנו מתרגלים ובזמן שאנו מרכיבים מתוך התנוחות הבודדות תרגול מלא. מתוך ההרחבה של כל אב טיפוס של תנועה לתנועות שונות בסופו של דבר, ניווכח שכל הווריאציות השונות מתחברות לאותו הדבר: תנועה והקיום של הגוף במרחב. 

כשאני באה להדגיש את הייחוד של תרגול זה, מעבר להתאמה האישית, אי אפשר שלא להתייחס בעוד מספר מילים לנושא הנשימה. הנשימה היא הבסיס להכל. היא הבסיס לתנועה הנכונה ובטוחה של עמוד השדרה, היא הבסיס לקשר שלנו בין הצד הפיזי לצד המנטלי, היא תמיד קיימת וההתבוננות בה מאפשרת לנו להתבונן במשהו נצחי. המנטרה "ארוכה, חלקה, יציבה ועדינה" אותה אני מדקלמת בכל השיעורים, היא הבסיס לתרגול אפקטיבי, היא הבסיס לתרגול נכון ובטוח. מקור המשפט בסנסקריט הוא דירגמה וסוקשמה (dirgha & suksmah). 

 

ההתמקדות הבלתי מתפשרת בנשימה והקשר בין הצד המנטלי לתרגול הפיזי (לא פרנימה ולא מדיטציה) לוקחים אותי לקטע מתוך שיעור עם מוהן בו נשאלה השאלה: מה עבר לשרי קרישנמצ'ריה בראש בזמן שתרגל אסנות. התרגול הפיזי והרוחני היו כאמור משולבים, תרגול האסנות בשבילו היה תרגול מאוד פיזי גם בגיל מאוד מבוגר אך יחד עם זאת קרישנמצ'ריה היה אדם מאוד מאמין. והקשר בין התרגול הפיזי למנטלי היה מובן מאליו. הנשימה מייצגת את החיבור בין האדם לסביבה או לאלוהות ע”פ קרישנמצ'ריה. כשהנשימה מתחילה, הפרנה, החיים או האלוהות שבתוכנו גורמים לתנועה זו, לתנועת הנשימה. האלוהות שנמצאת בחוץ נושבת. הנשיפה שלה היא שאיפתנו והשאיפה שלה היא נשיפתנו. האלוהות היא זו שיוצרת את הנשימה ממקום טוטאלי, ממקום טהור ומאהבה. תמיד קרישנמצ'ריה הנחה: תסתכל על האלוהות בתוכך ותחשוב שהאלוהות היא זו שנושמת. הנשימה היא המאמץ, אם האלוהות היא שנושמת הנשימה קורת ללא מאמץ. 

 

המעבר לדימויים מעולם האסנות מבוסס על סיפורו של אדישסה (Adi-shesha). דמות מיתולוגית שפטנג'לי הוא אחד מגלגוליו. דמות זו שוכבת ומחזיקה בחיקה את העולם כולו, מעין האל אטלס. הדימוי שהעביר קרישנמצ'ריה במוחו הוא היציבות של השהייה באסנה בזמן הוצאת האוויר, היא היכולת להרגיש את תחושת ההכלה והביטחון של העולם המונח בחיקו של אדישסה. בזמן השאיפה קיים המאמץ של ההתעלות של הצמיחה למעלה של ההתאחדות עם האל. חשוב לציין שקרישנמצ'ריה היה שייך למסורת של אמונה שהייתה בדרכה שלה אמונה בכוח אחד כלומר אמונה בעלת גישה מונותאיסטית. 

 

הרבה פעמים מעבר לשם האסנה המורה על המטרה, למשל - מתיחה של השרירים האחוריים (פאצ'ימוטה אסנה) או כלב מביט למעלה שהיא תנועה המאפיינת מתיחה של כלב כשהוא נמתח עם הפנים כלפי מעלה, ישנן אפשרויות נוספות "למנף" את התרגול הפיזי למטרות שונות. השימוש בדימויים, או במשלים יכול לעזור להעביר את התחושה שהייתה לכם לתלמידים. אחרי הכל, לימוד יוגה כמו כל לימוד אחר מקורו בתקשורת טובה. כשאנו רוצים להעביר את התחושת הקלילות במעוף הציפור, תחושה שהיא תחושה בלבד, תחושה שהיא מעבר למילים, אנו צריכים להעביר את הכוונה באופן לא מילולי או לא מילולי במובן המקובל. עלינו להיות יצירתיים. לפעמים אנו לא רוצים להעביר תחושה אלא רוצים להעביר רגש, תחושת אמונה, רווחה או צהלה (שימחה). על מנת להשיג מטרות אלו עלינו להיות מאוד מרוכזים, מאוד מדויקים, להכיר את התלמידים שלנו, לדעת כיצד הם יוכלו להכיל את הדימויים השונים, לא להעמיס עליהם יותר מדי ולשמור על הרמוניה במה שאנחנו רוצים לומר. 

אני לא חושבת שיש הנחיות לאסנות השונות ברמה זו, לא שאני מכירה. יש להיזהר מעודף עשייה אבל למעשה ברגע שאתם מלמדים או מתרגלים המינד (mind) פעיל, קולט וחווה. אם לא תמלאו אותו בתכנים הוא כבר ימלא את עצמו במשהו ולא תמיד מומלץ להשאיר את הדברים פתוחים ליד המקרה. התרגול עם תשומת לב לדברים שמעבר, להתבוננות שאינה קשורה בצד הפיזי, מגיעה לאחר היכרות של הרבה שנים עם התנוחות, והיא יכולה להיבנות רק כשיש ראיה ברורה למקום אליו אתה רוצה להגיע. אל תמהרו אך זכרו שיש עומק אינסופי מעבר לפינה. 

 

ההקדמה נועדה להבהיר את משמעות המונח או המושג אסנה. את כל הרבדים השונים שהמילה אסנה מורה עליהם כשאנו משתמשים במילה זו. הלימוד מתוך הכתבים הוודים העתיקים מחייב אותנו להיות בלשנים. לא רק להבין את המילים אלא להבין גם את הכוונה העומדת מאחורי המילים. אופן כתיבת הטקסטים בספרים השונים מערים עלינו לא מעט קשיים: קושי השפה, המרחק התרבותי וההתגברות על אופי כתיבת הסוטרות כמסר מתומצת, הגיוני, מרמז, בנוי לשינון בעל פה וללמידה עם מורה. יש מילים שבחרתי להשאיר ולהשתמש בשפת המקור בסנסקריט. הסיבה לכך שלמילים אלו אין משמעות שאפשר לתרגם במילה אחת אלה הן מילים המייצגות מושג שאינו קיים בשפתנו או מורות על כוונה שנצטרך הרבה מילים בכדי ליצור את אותה משמעות בשפתנו. כמו שהמונח "אנג'לי מודרה" מרמז על הרבה מעבר לפירוש המילולי כך גם המילה אסנה asana, וברבים asanam.